stemma logo

Patriarch

 

Archives

 

 

דרשת מונסיניור פואד טוואל
הפטריארך הלטיני של ירושלים
מיסת חצות
חג המולד, 25 בדצמבר 2008

"העם ההולכים בחושך ראו אור גדול" (ישעיהו ט:2).

אחים ואחיות יקרים,

חברים יקרים,

בשמי ובשם תושבי בית לחם, ברצוני לברך את כל אורחינו וכל הצליינים בארץ הקודש. אני מברך את אדון הנשיא הנכבד של השלטון הפלסטיני ואת המשלחת המתלווה אליו. אני מאחל לכולם חג שמח ותחילת שנה חדשה, שנת שלום, יציבות וביטחון.

ענני החושך כיסו את היקום וכל אומות העולם היו עבדים לרוע ולחטא. הארץ הזאת נשא בעול הקיסרות הרומית והעם ציפה למושיע שיחדש את המלכות ויחזיר את החירות. באותו הלילה ההוא, רצון האל חדר לתוך תולדות האנושות דרך האינקרנציה של ישוע המשיח, בן האלוהים ובנה של מרים. הזמן התמלא והישועה יצאה לדרך.

צו פורסם על ידי הקיסר אוגוסטוס שציווה על מפקד אוכלוסין לכל תושבי הקיסרות הרומית, כל אחד בארץ מוצאו. בעיירת בית סאחור, רועים שמרו על עדריהם. הלילה היה חשוך וקר, ללא אור הירח. היקום לא היה יכול עוד לחכות... ופתאום אור נגה מסביב וצבא מלאכים שר: "כבוד לאלוהים במרומים ושלום עלי אדמות בקרב אנשי רצונו" (לוקס ב:14). הם הודיעו לרועים: "היום נולד לכם מושיע" (לוקס ב:11).

בלילה הזה, המשיח חילק את ההיסטוריה לשניים – ומאז ישנו לפניו ולאחריו. מה שהיה בלתי אפשרי לפניו נעשה אפשרי. את הלילה המבורך הזה, ששינה את פני ההיסטוריה, אנחנו חוגגים היום בלב מלא שמחה. מארצות שונות, מהן קרובות ומהן רחוקות, באים גם אנחנו בלילה הזה, כמו הרועים, להתקבץ מסביב לתינוק במערה ולהשתחוות לו, להודות לו שהאיר לתולדות האנושיים שלנו דרך הפיכתו לבשר ודם.

ברוך הבא לתינוק האלוהי! ברוכים הבאים למסר המולד, לשמחת המולד, למתנות המולד המחזירות חיוך לפני הקטנים והגדולים. התינוק החדש הוא פרי אהבתו של האב הנצחי לבני אנוש, אהבה הדורשת לנו הרבה יותר ממה שאנו דורשים לעצמנו: שלום שאיבדנו והתרגלנו לאובדנו; אהבה הדדית שאינה קיימת עוד ואף נעלמה מאוצר המילים שלנו, כבוד האדם שחולל בהתעללויות, בעלבונות ובשפיכת דמים.

כן, ברוך הבא לתינוק המזכיר לנו את הילדות, את עדינות הנפש והרכות בתוך עולם המעדיף את הקשיחות ובז לחולשה ולפחד ומפיק הנאה מהשנאה וחוסר הכבוד.

בלילה הזה, הדממה במערה גוברת על רעש התותחים ותתי המקלע. דממת המערה אף מעניקה חיים לאלה אשר דמעותיהם החרישו את קולם ואשר מצאו מקלט בשקט ובחוסר האונים.

מסביב לכוכב המסמן את מקום לידת ישוע, כמה מטרים ספורים מכאן, ההיסטוריה רשמה את דברה: "כאן נולד המשיח". כן, כאן, בבית לחם, המשיח נולד, כאן המלאכים שרו "כבוד לאלוהים במרומים" והודיעו לנו "היום נולד לכם מושיע". זאת סיבת שמחתנו הגדולה! לכן, כמו הרועים, גם אנו יוצאים לדרך לבקר במקום המולד – עמנואל איתנו... הוא שכן בתוכנו... ואנחנו שייכים לו, מושמעים לו ומשתחווים לו.

לידת ישוע הצמיחה חיים חדשים לרועים ולחכמים. הוא פתח להם את הלב, הראה להם את הדרך והאיר להם את המודעות. "וזה לכם אות: תמצאו תינוק מחותל שוכב באבוס" (לוקס ב:12). בביקורם בבית לחם ובאבוס, ובסגידתם לתינוק, הרועים הפכו להיות מופת לאלה העומדים על המשמר והמצפים לשובו של אדונם.

עם החזרה בתשובה של הרועים, נולדה האמונה באלוהים שנעשה בשר ודם. בביאתם להשתחוות לתינוק, הם סרטטו בצעדיהם את מסעי הצליינים העתידים לבוא אל המקום הזה.

אלוהים הפך את בית לחם למשכנו ולמקום מפגשו עם בני האדם.

בית לחם, עיר השלום, האהבה האלוהית וההתפייסות. הוא, אשר היה יכול לרפא חולים ולהקים מתים, בעל יכולת כמוכן לקבץ עמים בשלום ובביטחון. הוא, אשר לימד את האהבה, את הצדק ואת השוויון, בעל יכולת כמוכן להפוך את המערה העלובה למדרשת התפייסות היכן שהמנהיגים וכל האחראים על גורל אומות העולם ילמדו את משמעות הטוב, הצדק והיציבות.

השלום זכות הוא לכל אדם והוא פתרון לכל העימותים ולכל המחלוקות. המלחמה איננה יוצרת שלום. בתי הסוהר אינם מבטיחים יציבות. החומות הגבוהות ביותר אינן מביאות ביטחון. לא התוקף ולא המותקף נהנים מהשלום. השלום הינו מתנת אלוהים ואלוהים לבדו מוסר את השלום הזה. "את שלומי אני נותן לכם," אומר לנו ישוע. "לא בדרך שהעולם נותן אני נותן לכם" (יוחנן יד:27).

הוי תינוק בית לחם, חכינו כה רבות והתעייפנו ממצבינו ומעצמנו. אנחנו דורשים כל דבר מלבדך. אנו דבקים בכל דבר מלבדך. אנו שומעים כל דבר מלבד קולך... אנו מתפתים על ידי נאומים יפים והבטחות. אולם, בכי האלמנות והילדים מתערבב ברעש התותחים ותתי המקלע, אשר שובר את הלב ושם קץ לדממת המערה והאבוס בה.

כה רבות זקוקים אנו לשלווה ולדממה. אנחנו בצורך עז לשלום, אין ספק. אלא מעל לכל אנחנו זקוקים לילדות ולתמימות. אתה, העני, למרות זעירותך, למרות חולשתך, למרות עונייך, אתה בלבד תוכל לספק לנו החסר.

הוי תינוק בית לחם, בוא-נא כדי שהחג אכן חג יהיה.

ברוך הבא לך, המלמד אותנו שהאהבה היא הקרבה מתמשכת ומי שמקריב את עצמו למען האהבה, השלום והצדק לא ימות לעולם.

ברוך הבא לך, המזכיר לנו שהעושר האמיתי הוא בלתת ובלהתפייס, שהגדולה שוכנת בענווה ובעניות הרוח.

ברוך הבא לך, המזכיר לנו דרך לידתך ומותך, שהאהבה לבדה בונה ושכוחה גדולה מכל. היא הופכת לאוכל לרעבים, ללבוש לערומים, ליד פתוחה לכל אדם, השומרת והמפייסת, רחוקה מכל פיצול, מכל הסתגרות ומכל שנאה.

בלילה המבורך הזה, אני פונה בקריאה אל כל העמים, אל כל אדם וכל משפחה, קריאה לסליחה. מי ייתן ואלוהים הסולח לנו על כל חטאינו, יחזק אותנו בכוח רוחו ובאהבתו שיהיה לנו האומץ לסלוח לכל החוטאים לנו.

שלום על בית לחם וכל תושבי ארץ הקודש.

שלום על כל הצליינים והמבקרים.

שלום על כל רודפי השלום.

+ פואד טוואל

הפטריארך הלטיני של ירושלים

Home Page